#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרינן בפסחים (ו' ע""א) שואלים הלכות פסח קודם הפסח ל' יום, וצ""ע דאמרינן בסוף מגילה (ל""ב ע""א) משה תיקן להם לישראל שיהו שואלים ודורשים בהלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג [ויש בזה ב' קושיות, א' אם דוקא פסח או שאר יו""ט, ב' אם הוא ל' יום קודם הרגל או דוקא ברגל]?"	"1) הב""י הביא תירוצו של הר""ן [ורשב""א] דלעולם דורשים רק בפסח אבל אם שני תלמידים באים לשאול ממנו שאלה ואחד מהם בהלכות פסח יש לו קדימה בתוך ל' יום לפסח דחשיב שואל כענין [ולפי""ז גרסי רק ""שואלים"" ולא דורשים, אמנם הביה""ל (ד""ה שואלין) הביא כמה ראשונים שחולקים עליהם ומסיים דהם יחידאין]<br>2) עוד תי' הב""י דדיני פסח יש בה הרבה הלכות ועל כן צריך לדרוש ל' יום קודם פסח, והא דאמרינן הלכות פסח בפסח היינו לדרוש הטעמים שבעבורם נצטוינו במועד<br>3) ועוד תי' הב""י דדוקא בפסח צריך ל' יום כדי לבדוק הקרבן פסח ממומין, ואפי' לאחר החורבן לא זזה התקנה ממקומה<br>4) הב""ח מדייק מרש""י (סוכה ט' ע""א) דאפי' בחג דורשין ל' יום לפני החג (מג""א ס""ק א'), והא דאמרינן הלכות פסח בפסח הלכות חג בחג תי' הגר""א (ס""ק א') דאין הכוונה על היו""ט גופה אלא כל הזמן שמקודם<br>5) החק יעקב (ס""ק א') תי' ע""פ הירושלמי (פסחים פ""א ה""א) דכל יחיד צריך ללמוד ההלכות ברגל דוקא אבל בבית הוועד שואלים קודם ל' יום [והא""ר השיג עליו דמבבלי משמע דאפי' יחיד מחויב מל' יום (ביה""ל ד""ה שואלין), אמנם הערוה""ש (סע' ו') נקט כתירוץ זה]"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כמה זמן צריך לדרוש קודם 1) פסח 2) שבועות 3) סוכות 4) פורים 5) ר""ה ויוה""כ?"	"1) אפי' הב""י מודה בפסח דצריך לדרוש לל' יום כיון שיש בה כמה הלכות, ומתחילין מפורים (מ""ב ס""ק ב') [דלא כר""ן ורשב""א דס""ל דנאמר רק לענין שואל כענין, ואינו משמע כן מכמה סוגיות אלא הם יחידים כנגד שאר הראשונים (ביה""ל ד""ה שואלין)], ולפי הירושלמי דוקא חבורות בביהמ""ד מחויבים לדרוש ל' יום וכמ""ש החק יעקב [ואינו משמע כן מבבלי (א""ר)] (ביה""ל סד""ה שואלין), וכתב הגר""ז (סע' ג') דבזה""ז שהכל כתוב בספרים אין הדרך שדורשים בהלכות אלו אבל כל אחד צריך ללמוד מעצמו ההלכות קודם הרגל 2) לפי הב""י א""צ לדרוש אלא ביום שבועות גופה, ולפי הגר""א סגי לדרוש מא' סיון (מ""ב ס""ק א') דמשמע דלא היו רגילין להתקבץ לשבועות (שעה""צ ס""ק ג'), אבל מסתימת שאר ראשונים משמע דאפי' בשבועות צריך לדרוש ל' יום [לפי כמה אחרונים שאר יו""ט הוי רק מנהג, אבל הגר""א ס""ל דשאר יו""ט כפסח (שעה""צ ס""ק ב')] 3) לפי הב""י א""צ לדרוש אלא בסוכות, אבל מבואר ברש""י (סוכה ט' ע""א) ותוס' (מגילה ד' ע''א) דאפי' בסוכות צריך ל' יום (ב""ח, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א') 4) מפורש בתוס' מגילה (ד' ע""א) דא""צ לדרוש ל' יום 5) כתב מהרש""א (סוף מגילה) דלא תיקן משה רבינו לדרוש בהם דלא אתי מזמן לזמן דיש לאדם ליתן לבו לתשובה בכל השנה"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין על היו""ט גופה?"	"בודאי צריך לדרוש בענינו של יום [דלא כהב""ח דס""ל דאם דורש ל' יום א""צ לדרוש ביו""ט עצמו (ביה""ל ד""ה שואלין)], ויש שרוצים להקל לסמוך על קריאת התורה אבל דחה השעה""צ (ס""ק ה') דלשון הלכות פסח בפסח וכו' משמע דדוקא הלכות [אבל המג""א (ס""ק א') כתב דידבר בענין יציאת מצרים בפסח, משמע דא""צ הלכות ממש (ר""י באק)], וזה שייך אפי' בפורים, אלא שיוצא ע""י בקריאת המגילה (מ""ב לקמן סי' תרפ''ח ס''ק ט''ז), וכן בחנוכה (פנ''י מגילה ד' ע''א), ולגבי ר""ה ויוה''כ כתב המהרש""א (מגילה ל""ב ע""א) דכיון דעניני תשובה נוהגת כל השנה לא תקנו לדרוש בימים הנוראים גופה, אמנם כתב השל""ה (מס' יומא פרק דרך חיים תוכחת מוסר אות ר""ג) דראוי ללמוד המסכתא הנוגעת לאותו זמן"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג 1) בשבת הגדול 2) בשבת שובה?	"1) כתב המג""א (ס""ק א') דנוהגין לדרוש ולהורות להעם הלכה למעשה דהיינו דיני הגעלה וביעור חמץ ואפיית מצה, ואם ידרוש רק בפלפול או דרוש בעלמא אין יוצאין בזה ידי חובתן (מ""ב ס""ק ב') {אבל משמע דיכול להיות הלכות עם פלפול ודרוש}, אמנם הערוה""ש (סע' ו') ס""ל שידרוש בעניני היום להלהיב העם לתורה וליראה אבל השאלות להלכה לא ידרוש אלא הכללים דכל יחיד ישאל מה שיסתפק לו, ומסיים דכל אחד דורש לפי כחו 2) דורש בענין תשובה, וגם בהלכות יוה""כ וסוכות, וכן נהג המהרי""ל (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב')"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשחל ערב פסח בשבת 1) לגבי הדרשה 2) לגבי יוצרות?	"1) הח""י (לקמן סי' ת""ל ס""ק ג') הביא שידרוש בשבת הקודם, וכן נקט המ""ב (שם ס""ק ב'), אכן הערוה""ש (סי' ת""ל סע' ה') כתב דזהו בזמנם שהיו דורשין בהלכות פסח אבל לדידן דדורשים בענינים אחרים יש לדרוש אפי' בערב פסח שחל בשבת {ונוהגין לדרוש בשבת הקודם אע""פ שנוהגין לדרוש בעניני פסח, וצ''ע} 2) הפמ""ג (מש""ז סי' ת""ל ס""ק א') כתב שאומרים אותם בשבת ערב פסח, ויש נוהגין להקדימם לשבת הקודם (מהרי""ל בשם אנשי ריינוס), ויש נוהגין שלא לאומרם כלל (לוח א""י) (גליון מים חיים 429), ונוהגין בבמ""ג שלא לאומרם כלל"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן חטין לעניים לפסח?	"הרמ''א הביא מירושלמי מנהג ליתן חטין לעניים לפסח, וכופין עליו (מ''ב ס''ק ג') ואפי' ת""ח הפטור משאר מסים חייב בזה (מ""ב ס""ק ו') [מפני שהוא צדקה ולא מס (ערוה''ש סע' ז')], ומיהו במדינתינו נוהגין ליתן להם קמח דמקרב הנייתה (ח''י ס''ק ה', מ""ב ס""ק ד') {ובזמן הזה נותנים מעות}, וצריך כל אחד ליתן כפי ממונו, ואלו שאין נותנים יש עון בידם (מ""ב ס""ק ו'), והשעה''צ (ס''ק י') מציע דאפשר דתקנו זה דוקא בזמן פסח מפני שהוא זמן חירות וכל אחד יושב בבית ברוב שמחה ואין זה כבוד ה' שהעניים יהיו רעבים ועל כן נותנים לו כדי שהוא ג''כ יכול לספר יציאת מצרים בשמחה, וגם תקנו ליתן בזמן פסח מפני שאינו יכול לאכול חמץ ומצה אינו מצוי כ''כ {ובזה''ז אין נוהגין מדינא אבל נוהגין ליתן מעות לעניים קודם פסח, וכיון שאינו חיוב אפשר ליתנה במעות מעשר (הליכות שלמה פסח פ""ב אות ג') אבל כתב תשובות והנהגות (ח""ו סי' ק""ט) דראוי שחלק ממעות שנותן יהיה ממעות חולין כיון שביסודו הוא חוב, ולולי דבריהם נראה לומר דאפי' כשהיו כופין מותר להשתמש במעות מעשר דכל התקנה היתה לצורך צדקה, וכן משמע מערוה""ש הנ""ל דכתב דאינו מס אלא צדקה}"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשביל כמה ימים צריך ליתן?	"צריך ליתן לכל ימי הפסח, וגם צריך ליתן לו דמי האפייה אם הוא צריך לכך (מ""ב ס""ק ד')"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מי מוטל ליתן ועל מי ראוי לקבל?	"תלויין בהדדי, אם דעתו להשתקע שם לאלתר ואם אין דעתו להשתקע שם צריך י""ב חודש (רמ""א), אכן המג""א (ס""ק ב') הביא מסמ""ק דהאידנא סגי בל' יום, ועוד כתב המג""א דאפי' אורח גמור צריך ליתן לו מצה ב' סעודות ליום וג' לשבת כשאר ימות השנה (מ""ב ס''ק ה') [ואפי' מי שיש לו מזון י''ד סעודות ואינו ראוי לקופה מ''מ ראוי לקבל מעות חטין (ביה''ל ד''ה י''ב)]"	סימן תכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה חודש ניסן הוא חודש מיוחד?	"איתא בסוף מס' סופרים כיון שהקריבו בה הנשיאים קרבנם בו [ויום הקרבן הוי יו""ט], וכן לעתיד לבא עתיד הביהמ""ק להבנות בניסן, וביאר הב""י דמאחר שיש י""ב ימים של הנשיאים וגם ז' וח' ימים לפסח נמצאת שיצא רובו בקדושה (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ז'), והוסיף הערוה""ש (סע' א' - ב') דהקב""ה בחר חודש ניסן להוציא כלל ישראל ממצרים מפני שהוא מזל טלה והמצריים עבדו הטלה ולפיכך במכת ארבה פרעה הרים ראשו מפני שאז קרבו ימי ניסן ובטח במזלו, וזהו שאמר הקב""ה למשה החדש הזה לכם ראש חדשים שבזה תתברר כי אין ממש במזלות וה' הוא האלוקים וישראל הם עם סגולתו, ע""ש [ולפי""ז א""צ לטעם שיצא רוב החודש בקדושה אלא כל החודש בעצם קדוש (ערוה""ש סע' ג')]"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים שאין אומרים 1) כל חודש ניסן 2) ערב פסח?	"1) נפילת אפים [דלא כטור בשם רוקח דס""ל דאחר אסרו חג אומרים נפילת אפים], צדקתך צדק, צידוק הדין וקדיש הזכרת נשמות [אבל יכול לומר מזמור אחד [כגון מזמור מ""ט] ולומר עליו קדיש (ערוה""ש כאן סע' ד'), ועי' מש""כ לעיל (סי' ת""כ סע' ב') לגבי ת""ח], יהי רצון אחר קרה""ת (מ""ב ס""ק ח') 2) מזמור לתודה [שלחמי תודה חמץ ויבא לידי נותר (רש""י ביצה י""ט ע""ב, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ב) א""נ שלא יצטרך לשרפם (מ""ב לעיל סי' נ""א ס""ק כ""ב), אולם אם התחיל אינו פוסק דיש נוהגין לאומרה (פמ""ג לקמן סי' תס""ח מש""ז ס""ק ז')], אא""א, למנצח (רמ""א) [וכן לא יאמר כאילו הקרבתי תודה במשנת איזהו מקומן (ערוה""ש סע' ד')]"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתפללין בערב פסח?	"משכימין לביהכ""נ בערב פסח כדי שיגמור סעודתו קודם ד' שעות (מהרי""ל, באה""ט ס""ק י', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה הביא הטור ראיה ממס' סופרים, הרי המס' סופרים מיירי בכל חודש ניסן?	"תי' הב""י דמגמ' (ר""ה י""ט ע""ב) מבואר דבטל מגילת תענית וא""כ משמע דיכול להתענות כל ניסן, ועל זה הביא הטור ראיה ממס' סופרים דנוהגין שלא להתענות בניסן, ולא אכפת לן במה שלפי המס' סופרים נוהג בכל חודש ניסן [והב""י ביאר דעת הרוקח דס""ל דלא רצו לנהוג כבוד בשאר הימים כיון דמדינא דגמ' אפי' ימים הראשונים א""צ לנהוג בהם כבוד הבו דלא הוסיף עלה]"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב שאר ימים טובים?	"אחר חצות בערב שבת ויו""ט דינו כמו חודש ניסן, אבל ערב ר""ח וחנוכה אומרים צדוק הדין (ח""י ס""ק ז', מ""ב ס""ק ח'), ועי' במ""ב לקמן (סי' תר""ע ס""ק י""ב)"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בימים שהקריבו הנשיאים את קרבנם?	"הח""י הביא משל""ה שיש לקרות בניסן כל יום הנשיא השייך ליומו, וביום י""ג פרשת בהעלותך עד כן עשה המנורה (מ""ב ס""ק ח') [דזהו כנגד שבט לוי (ערוה""ש סע' ח')], ויש חסידים שנוהגין לקרות מתוך ס""ת אבל כתב שו""ת משיב דבר (סי' ט""ז) דעדיף שלא לקרות מס""ת לחשוש להאוסרים לקרות מס""ת בלא ברכה (פסק""ת אות ח')"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בניסן, באיזה יום מותר להתענות לכו""ע?"	"הבכורות מתענין בערב פסח זכר לנס שמתו בכורי מצרים וניצולו הם (טור, ב""י), ואיתא במס' סופרים דאפי' צנועין מתענין כדי שיאכלו מצה בתיאבון (ב""י)"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בתענית בה""ב?"	"המחבר ס""ל דדוקא בציבור אין גוזרין תענית בניסן אבל יחידים יכולים להתענות בניסן ולפיכך יכול להתחיל להתענות בה""ב מיד אחר פסח [ומבואר מב""י דאפשר להתענות הב""ה], אבל קיי""ל כהרמ""א דאפי' יחידים אין מתענין בניסן (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ט') [והדרכ""מ (ס""ק ד') הביא מראבי""ה דלא להתחיל עד י""ז מרחשון, אבל כתב דזהו לשיטתו דס""ל דטעמו להתענות בה""ב הוא משום הגשמים אבל לדידן דהוי משום שמחה יכול להתחיל מיד במרחשון, וכן נוהגין]"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הטעם להתענות בה""ב?"	"1) הטור הביא מפני שיו""ט הם ימי שמחה ושמא מתוך כך באו לידי עבירה (וכ""כ תוס' קידושין פ""א ע""א), ורמז לדבר מאיוב (א', ה') דהיה מקריב עולות כמספר כולם שמא חטאו בניו [והקשה הראבי""ה א''כ אחר שבועות נמי, ותי' הב""י כיון דאינו אלא יום א' או ב' ימים לא שכיח בה שמחה טובא]<br>2) הראבי""ה פי' דאנן נגררין אחר בני בבל והם התענו בזמן הרביעה אם לא ירדו גשמים, ובני נינוה אחר פסח [והקשה עליו הב""י דמבואר בתענית (י""ד ע""ב) דהם צריכים גשמים בתקופת תמוז וא""כ הו""ל להתענות אחר שבועות ולא אחר פסח]<br>3) הב""י מדייק מגירסא אחרת במס' סופרים דהיחידים היו מתענין כל השנה יום שני וחמישי מפני חילול ה' בין הגוים כשהיו ישראל בגלות ומפני הביהמ""ק שנחרב, וקמ""ל דאפי' בימי ניסן מתענין"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתענין בניסן 1) יום כיפור קטן 2) תענית חתן וכלה ביום חופתם 3) יארצייט של אביו ואמו 4) תענית חלום?	"1) הח""י (ס""ק ח') הביא מח' אם מתענין ערב ר""ח אייר והכריע שאין מתענין (מ""ב ס""ק י') 2) מתענין אפי' בר""ח ניסן וכמ""ש לקמן סי' תקע""ג [דהוא יום שמתו בני אהרן] (ח""י ס""ק ח', מ""ב ס""ק י'), והמ""ב לקמן (סי' תקע""ג ס""ק ח') הביא מקילין בזה 3) אין מתענין (רמ""א) 4) מתענין, וא""צ למיתב תענית לתעניתו דמעיקרא הכי קבילו עלייהו להתענות תענית חלום (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התענה תענית חלום בשבת וצריך למיתב תענית לתעניתו והוא בניסן?	"מותר להתענות התשלומין בניסן ואפי' בר""ח ניסן [וה""ה בין יוה""כ לסוכות או ג' ימי הגבלה] כיון דהאיסור תענית אינו אלא מנהג [ועי' במ""ב לעיל (סי' רפ""ח ס""ק י') דהביא התוספת שבת דס""ל דאין להתענות בר""ח ניסן], אמנם אם הוא סמוך לי' ניסן יתענה בי' ניסן מפני שהוא תענית צדיקים וכמ""ש לקמן סי' תק""פ (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדין באסרו חג?	"איתא בסוכה (מ""ה ע""ב) כל העושה אסור לחג באכילה ושתייה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, ורש""י הביא ב' פשטים אם קאי על יו""ט או יום אחר יו""ט (דרכ""מ ס""ק ב') [וביאר הערוה""ש (סע' ה') דעיקר השמחה הוא השלמי שמחה, ואם בהתפעלות נפשו הקשורה לה' שמח גם ביום שלאחריו ואוכל השלמים של אתמול הוי התוספת ומלבד הקרבן הוי כאילו ג""כ בנה המזבח], ולפיכך כתב הרמ""א דנוהגין להרבות קצת באכילה ושתייה ביום אחר החג, וכתב המג""א (ס""ק ח') דמב""י כאן משמע דמותר להתענות בו, וכן משמע מסי' תצ""ד דדוקא אחר שבועות אסור להתענות שהוא יום טבוח, וכן משמע מגמ' תענית (י""ח ע""א) [וכן נקט הגר""א (ס""ק ז')], אכן מבואר בתוס' ר""ה (י''ט ע""ב) דנוהגין שלא להתענות באסרו חג, וכ''כ המ""ב (ס""ק י""ד)"	סימן תכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ליתן חרם בביהכ""נ בימי ניסן ותשרי?"	"כתב המג""א (ס""ק ח') דאסור בתשרי מפני שהם תלויין בדין, אבל בניסן מותר כשהוא לצורך גדול (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן תכט סעיף ב		
